בתחילה של כל תהליך עיצובי ולאחר שעושים מחקר מעמיק של צרכים ורצונות, השלב הבא, החשוב והמעניין באמת הוא בחירת הקונספט העיצובי שמתבסס בעיקר וקודם כל על גוונים, צבעים וטקסטורות שיוצרים מציאות חדשה בחלל.
שילוב נכון ומדוייק שלהם יכול להביא שקט והרמוניה גם אם הגוונים הם עזים וכהים או רכים ובהירים בעוד ששילוב לא נכון ולא מדוייק שלהם עלול ליצור מצב של כאוס ו"רעש" חזותי מה שישפיע על הרבה מאוד אספקטים של החלל והאנשים שחיים ומתנהלים בתוכו.
מחקרים מהשנים האחרונות, רעש חזותי הוכח כמעצים בעיות קשב אצל ילדים וגם מבוגרים הסובלים מרמות כאלו ואחרות של הפרעות קשב וריכוז (ADD ו ADHD). כאשת חינוך בעברי בעלת ניסיון של שנים בטיפול והוראת תלמידים מאובחנים בהפרעות קשב, אני יודעת לומר היום כמה השפעה יש לצבעים וטקסטורות לטובה וגם לרעה על הויסות החושי וההפרעה עצמה (שאני קוראת לזה מתנת קשב 😉 כי האנשים שהתברכו בה לרוב יהיו אנשים רגישים וקשובים מאוד לסביבתם) צבעים עזים כמו אדום וכתום הם צבעים מעוררים ומינון גבוה מדי שלהם עלול לעורר את המערכת החושית ולהעצים מצבים של חוסר קשב, דבר דומה קורה עם צורות גיאומטריות מרובות ושילובי צבעים עזים אחרים, בעוד שצבעים סולידיים ועוצמתיים כמו שחור, עץ, כחולים עמוקים (רויאל או אינדיגו) וירוקים עמוקים ופסטליים יהיו בד"כ בעלי השפעה "מקרקעת" ומרגיעה.
גם גוונים ממשפחת הלבנים והאפורים יהיו בעלי השפעה ממרכזת ומרגיעה ואם הולכים עליהם תהיה תמיד האפשרות לגוון ב"כתמי" צבע במינון נשלט ליצירת אווירה מעניינת ללא האפקט של הרעש החזותי.
כשבאים לעצב חדר לילדים, ובפרט ילד או ילדה המאובחנים בקשיי קשב רצוי להגדיר קירות כוח להעצמת מירכוז בצבעים מקרקעים, להשתדל לצמצם עומס רהיטים ואביזרים בחדר ולהימנע מצורות גיאומטריות רבות מדי וצבעים עזים שמסיתים את הקשב.
